?מה בין רפואה סינית וטאי צ'י

מה בין רפואה סינית וטאי צ'י ?

הרפואה הסינית המסורתית מתייחסת לסוגים שונים של צ'י המשפיעים עלינו כבני אדם.

 ישנו מטען בסיסי של צ'י דחוס אתו נולדנו (הקרוי ג'ינג -תמצית), אשר מושפע מהמטען הגנטי של הורינו, ממהלך ההריון ומזמן הלידה.
ישנו ג'ינג של אחרי הלידה המושפע מהתזונה, מהאויר שאנו נושמים, מגורמים סביבתיים כמו אקלים ומיחסינו עם חברת בני האדם. בכל זה אין חדש וכל הורה מנסה להקנות לילדיו את המיטב שביכולתו. להאכיל ולפתח הרגלי אכילה בריאים, לנשום אויר נקי, לשמור על היגיינה, ללבוש מעיל כשקר ולא לצאת לרוח עם שיער רטוב. להביע את רגשותיו ולפתח קשרים חברתיים בריאים.

אולם ישנו גורם נוסף בעל משמעות עצומה על בריאותינו והוא תנועת הגוף במרחב, התנועה מגדירה אותנו כחיים, 
אנו והטבע סביבנו נמצאים בתנועה מתמדת. בתוכנו ומחוצה לנו יש שינויים אין סופיים בין ניגודים. תנועה זאת נקראת בסינית "טאי צ'י" או באנגלית "Supreme Ultimate", המשמעותי העליון או הגדול העליון.
על הטאי צ'י נאמר שבא מהריק "Wu Chi" והוא האמא של ה Yin and Yang ,הניגודים המשלימים.

כבני אדם אנו מבלים שעות רבות "על הרגליים" כנגד כוח המשיכה של כדור הארץ. למעשה כוח המשיכה הוא המעורר תינוקות להזדקף, להרים ראש, לשבת ומאוחר יותר להיעמד. עצם התנגדותנו לכוח המשיכה, יוצרת זרימה כלפי מעלה, אשר חיונית לתפקוד מערכות הגוף. זרימה זו היא הבסיס לצ'י המזין הזורם במרידיאניים. נקודות הדיקור נמצאות על גבי המרידיאניים ובהם נעשה השימוש ברפואה הסינית.
אנחנו יודעים שהאסטרונאוטים הראשונים שהיו בחלל ללא כוח המשיכה סבלו מהתדרדרות במצבם הבריאותי ומניוון שרירים, דבר שהוביל לפיתוח תרגילים מיוחדים על ידי סוכנויות החלל במטרה לעזור להם לשמור על הוויטליות של הגוף. רופאים מעודדים חולים הנמצאים לאחר ניתוח לקום ולהתהלך מעט כדי לעזור לגוף להתחזק ולהחלים. גם חיות ובמיוחד הכבדות כמו פילים ימותו אם לא יעמדו על רגליהם.

בכתביים סיניים עתיקים המיוחסים לנזיר צ'אנג סאן-פנג, אשר נחשב כראשון שחיבר את רצף התנועות המתורגלות ב"טאי צ'י צ'ואן" נאמר:
" התנועה צריכה להיות מושרשת בכפות הרגליים,
משוחררת דרך הרגליים, נשלטת על ידי המותניים,
ובאה לידי ביטוי דרך אצבעות הידיים."

כוח המשיכה הוא הבסיס לזרימת הצ'י המזין בגוף, על הגוף כולו להיות מסודר באופן הנכון אשר יתמוך בראש הכבד. ישנה חשיבות עצומה ליציבה נכונה ומאוזנת של מבנה השלד עם השרירים והרקמות המקיפים אותו. חוסר האיזון ברמה הקטנה ביותר, לאורך שנים רבות, יגרום למתיחות בשרירים ויצור הפרעה בזרימת הצ'י בגוף. כל הפרעה תוביל לירידה בזרימת הדם, לחץ על עצבים ותשתקף בכאבים במפרקים ובשרירים. לאורך זמן יכול להיווצר לחץ על האיברים הפנימיים ולפגוע בתפקודם.

עוד נאמר על ידי צ'אנג סאן-פנג:
" תן לתנוחות להיות ללא עצירות או חורים, חללים או הקרנות החוצה"
"כל חלקי הגוף קשורים ביחד ללא שבירה הקלה ביותר"
" כפות הרגליים, הרגליים והמותניים חייבים לפעול בו זמנית,
כך שבזמן צעידה קדימה או אחורה התזמון והתנוחה נכונים.
עם התזמון והתנוחה לא נכונים, הגוף נהיה לא מסודר"

"חוסר הסדר" בשפתו של צ'אנג סאן-פנג, הוא למעשה הפרעה בזרימה ההרמונית של הצ'י המזין, גופנו עוצר בתוכו חוויות מהעבר, הרגלים ודפוסי חשיבה אשר הם פועל יוצא של אישיותינו , המכלול הזה בא לידי ביטוי ביציבה ובתנועת הגוף.
טאי צ'י – הינה דרך אקטיבית לשמירה על הבריאות, אנו למדים להקשיב לרחשי הגוף, לזהות את תבנית היציבה שלנו, את הביטוי הגופני של הרגלינו, מפתחים רגישות, מעצימים את כוחינו הפנימי ויכולת זרימה הרמונית עם כוחות המקיפים אותנו.

טיפול בדיקור בעיקרו פסיבי המטופל מגיע לטיפול ומאפשר למטפל לאבחן את מצבו ולאזן את אי הסדירות בצ'י הכולל של האדם.
תרגול ולימוד טאי צ'י הינו דינאמי הוא עשוי להשלים את השפעת הדיקור.

טאי צ'י מומלץ וחשוב במיוחד לאותם אנשים שסובלים מכאבים כרוניים, בעיקר כאבים אורתופדים כמו כאבי גב, בירכיים, ירכיים, אגן, צוור וכתפיים. אך גם בעיות אחרות יוטבו בעקבות עידוד הויטאליות הטיבעית של האדם.

הדיקור הסיני אליו אנשים מגיעים שוב ושוב על מנת לטפל במכאוביהם ישתבח בעוצמותיו באם האדם יתרגל טאי צ'י . תרגול הטאי צ'י בכוחו לשנות דפוסים פסיכופיזיים של האדם ובמקביל לדיקור האדם יחווה שינויי במצבו הכולל.

דרך התרגול אנו כמו עוברים בשער לבריאות טובה ולתחושת אחדות ושלווה פנימיים.
Share by: